אלרגיות למזון – רב הנסתר על הגלוי
לאחרונה הקטנה הלכה לשחק אחר הצהריים אצל חבר. בשיחת הטלפון האמא שאלה האם הקטנה אלרגית למזון כלשהוא. השאלה הזו ברורה מאליה ונפוצה הרבה יותר בצפון אמריקה, אבל המודעות לאלרגיות או לחוסר סבילות למזון הולכת ועולה בעולם בשנים האחרונות.
"אני אלרגי לחלב". "קפה עושה לי רע, בצק גורם לי לתחושת נפיחות איומה בבטן"…
משפטים שכולנו שומעים יותר ויותר בשנים האחרונות.
אפשר קצת סדר בבלאגן?
אלרגיה למזון – היא תגובה של מערכת החיסון למזון שאנו אוכלים. בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על "אלרגיות" למזון – ובלפעמים נדמה לעיתים שכולם רגישים למזון זה או אחר.
ההבדל בין אלרגיה למזון לבין אי סבילות למזון הוא משמעותי. אלרגיה למזון זו תגובה של מערכת החיסון – שיכולה להציג את כל התופעות המוכרות של אלרגיה. פריחה, נזלת, דמעת או דלקת עיניים אלרגית, קוצר נשימה, גרד, עד כדי תגובות מסכנות חיים לעיתים נדירות.
מאמר חדש ב JAMA עושה סדר במידע החדש בנוגע לאלרגיה למזון. במאמר סקרו את כל המחקרים בעשור האחרון בנוגע לאלרגיות למזון והגיעו למסקנות העיקריות הבאות :
- אין עדות מחקרית לתחושה שמספר המקרים של אלרגיות למזון, (שיעור ההיארעות), עולה.
- כמה זה נפוץ? כנראה יותר מ1-2% ופחות מ 10% מהאוכלוסייה.
- לאבחון משתמשים בטסטים עוריים ובבדיקת נוגדנים (RAST) ספציפיים לחומרים השונים, שתי הבדיקות הללו אינן משולמות ובעייתיות בדרכן (לעיתים מקבלים המון תשובות חיוביות בנגדנים וקשה לדעת מהיכן להתחיל לעשות אלימינציה).
- הבדיקה הטובה ביותר היא בדיקת תגר – בה נותנים את החומר החשוד ומשגיחים על המטופל לבדוק אם מפתח תגובה אלרגית. בדיקה זו עלולה להיות מסוכנת ולכן מעדיפים לבצע אותה תחת השגחה רפואית (לרוב אצל אלרגולוג).
- קיימים כיוונים טיפוליים מבטיחים כמו טיפול בחשיפה הדרגתית או טיפול בנגדנים כנגד הנוגדנים שיוצרים אלרגיה. כל זה עדיין לא רלוונטי בקליניקה היומיומית.
- הנקה ממושכת וגם פרוביוטיקה יכולים להוריד את הסיכוי לאלרגיות. (האם צריכים עוד סיבות להמליץ על הנקה?)
- לא ברור האם מניעת מזון אלרגני לאמא מיניקה יכולה לסייע גם היא – (אבל הניסיון האישי שלי מראה שפעמים רבות המנעות של התינוק ושל האם למשל מחלב יכולים לעזור – איך זה קורה? לא ברור).
המזונות הנפוצים ביותר שעלולים ליצור אלרגיה הם פירות ים ודגים, בוטנים, אגוזים שונים, וביצים. בקרב ילדים הגורמים הנפוצים הם ביצים, חלב (במיוחד בתינוקות ופעוטות).
אלרגיה למזון עלולה להיות מסוכנת, ואנו חושבים עליה בכל פעם שיש פריחה אלרגית, תופעות אלרגיות טורדניות אחרות, לעיתים חומרת הבעיה מצדיקה בדיקות ספציפיות, ופעמים אחרות – הרופא מחליט להימנע מאחד מהמזונות הנפוצים או מכולם גם יחד (נסיון טיפולי).
תאוריה מעניינת היא תיאוריית ההגיינה – או סינדרום נקיון היתר . המחשבה היא שנקיון היתר וחוסר החשיפה שלנו לאלרגנים בטבע בגיל הנכון גורמת לתגובתיות יתר של מערכת החיסון ויצירה של אלרגיות ומחלות דלקתיות. התיאוריה מסתמכת על מחקרים שונים אך בעיני המעניינים ביותר הם אלו המשווים בין שיעור האלרגיות, האסטמה והמחלות הדלקתיות בקרב אוכלוסיה מערבית ובין השיעור שלהן במדינות מתפתחות. טיפלתי במשך שבע שנים בעולים מאתיופיה. שיעור האסטמה, האלרגיות, ומחלות אחרות של המערכת החיסונית היה זעום. המחקרים מראים גם שעם השנים לאחר ההגירה ישנה עלייה בשיעור המחלות האלו בקרב העולים.
מה לזכור??
- אלרגיה למזון וחוסר סבילות למזון (תגובה שלילית למזון שאינה אלרגית) – שתי תופעות שונות.
- אלרגיה למזון נגרמת עקב תגובה של מערכת החיסון למזונות שונים.
- אלרגיה למזון – אם יש חשד – כדאי להתייעץ ולברר אצל הרופא.
- הנקה ממושכת – יכולה לסייע במניעת אלרגיות למזון.
- חשיפה הגיונית לסביבה – לטבע, לבוץ, ללכלוך, יכולה (אולי) להועיל במניעת אלרגיות.
- שימוש יתר באנטיביוטיקה, (כשלא ממש חייבים), אינו רצוי – כדאי להקשיב לרופאה, אך כדאי תמיד לשאול אותה האם הטיפול באנטיביוטיקה חיוני, מה הסיכובים הצפויים ללא אנטיביוטיקה, כדומה. לעיתים ניתן לדחות לקיחת אנטיביוטיקה, תוך מעקב צמוד (במקרים רבים של דלקת אוזניים למשל).
- פרוביוטיקה – יכולה לסייע במניעת רגישות למזון – במיוחד אם לוקחים אותה סביב מתן אנטיביוטיקה.
- העיקר הבריאות.
פרשנות אישית -
אני חושש שאורח החיים שלנו – מנותק מהטבע, ללא פעילות גופנית, בניקיון מוגזם, תזונה מוגבלת מבחינת מרכיביה ומזון מעובד שעבר תהליכי סטריליזציה מגבירים את הנטייה לרגישות למזון, ויותר מכך, לפחד ממזון.
אכילה "תוך כדי", ברכב, בזמן הרצאה או פגישת עבודה, או לבד במקום בחברה, מנתקים אותנו ממרכיב חשוב בתרבות שלנו, ובגופנו.
מזון יכול להיות מקור נפלא לחיבור, להזנה, לרוחניות, לאהבה. וגם לנזק.
עוד מידע באתר האלרגיה והאסטמה הישראלי.
המידע בבלוג מייצג את דעתי האישית ומוגש כמידע כללי בלבד, ולהשכלה כללית של הקוראות והקוראים. הכתוב כאן אינו יכול להחליף ייעוץ רפואי אישי אצל רופא המשפחה.
