הרופא כאקטיביסט – חומר רקע
ביום שני הקרוב התבקשתי להרצות בקורס "העם דורש צדק בבריאות", בנושא אקטיביזם ברפואה. מדובר במפגש האחרון של הקורס, שנולד מהמחאה החברתית, ומהווה בעיני חלק משינוי העומק שהחברה שלנו חייבת לעבור לפני שיהיה שינוי בפועל. שינוי גדול לוקח זמן ולכן אני לא מיואש ממיעוט התוצאות של המחאה החברתית, מהפיצולים ומאבדן הדרך. אנחנו מתבגרים כחברה, ובינתיים חשוב מאוד לדבר, להסביר, לספר. להראות שיש אלטרנטיבה, להכשיר את הלבבות בכדי שתהיה כאן חברה צודקת, נכונה, טובה.
תקציר ההרצאה –
זהו? סוף הקורס?
הקשבתי, למדתי, התעצבנתי, התרגשתי – אז מה עושים עכשיו? מה הלאה?
הקורס חשף מספרים, נתונים, מידע. את התמונה הגדולה, אבל מה אני יכול לעשות? הבעיות כל כך גדולות ואני קטן עד בינוני.
כרופאים ואנשי מקצועות הבריאות אנו מחונכים לטיפול באדם הבודד, בחולי, באיבר, ובתהליך הביוכימי.
האם אנחנו יכולים להסתפק בכך? האם יש לנו מחוייבות לעסוק בתמונה הגדולה? להיות סוכני שינוי?
מה היתרונות שלנו כאנשי מקצועות הבריאות בעיסוק בשינוי חברתי ואקטיביזם? מה החסרונות?
בהרצאה נשוחח על המימד הרביעי ברפואה, זה שמעבר לעבודה הקלינית, המחקר וההוראה – הרפואה כמקצוע חברתי.
נשוחח על אקטיביזם בכלל ועל רופאים כאקטיביסטים בפרט.
ההרצאה תשלב דיון בכלים פרקטיים לאנשי מקצועות הרפואה לעיסוק באקטיביזם, ושינוי חברתי עם דוגמאות לאקטיביזם ברפואה.
הפוסט הזה כולל חלק מהחומר עליו מתבססת ההרצאה. חיפשתי דוגמאות לרופאים שמשלבים אקטיביזם בעבודתם. רופאים שמהווים סוכנים לשינוי חברתי. אלו שמגשימים בעבודתם את המימד הרביעי ברפואה – הרפואה כמקצוע חברתי.
המשך יבוא – אולי…
מורי דרך – רופאים, אקטיביסטים, משני עולמות. בעולם של האינטרנט קל לשמוע ולראות אותם מדברים, להתרשם במילה, בתמונה ובצליל מעבודתם.
ד"ר פאטץ' אדאמס – מורה דרך וחבר, שמאתגר את מערכת הבריאות בארצות הברית ובעולם בכלל. החליט בגיל 18 להיות שמח, מצחיק, אוהב, חברתי, ומתחשב. משלב רעיונות של שינוי חברתי, קהילות שיתופיות, כלכלת מתנה, וחיפוש מתמיד אחר מרפא.
פרופסור ג'וליאן טודור הארט – רופא בריטי ששילב לאורך הקריירה שלו עבודה קלינית בעיירת כורים מוזנחת, מחקר מעולה ואקטיביזם חברתי בעד השירות הציבורי. הוא זה שטבע את חוק ההפך הטיפולי – עליו כתבתי בפוסט קודם שמציג את כשל השוק ברפואה – בהינתן שוק חפשי חסר רסן בשירותי בריאות, השירותים נוטים להתרכז דווקא במקומות בהם צריך אותם פחות. אנשים הזקוקים יותר מכל לשירותי בריאות מקבלים פחות ופחות.
שני חלקים של כתבה עם ראיון – שמציג את תפיסת העולם של הפרופסור – כל מילה אונקיה של זהב.
חלק שני –
מרתק! עוקב אחרי הכתיבה שלך בעניין והזדהות ומחכה להמשך. אורן
תגובה מאת: אורן | פורסם ביום: 7 ביוני 2012 | בשעה: 19:49