ספירת מלאי של החודשים האחרונים.
ילד אחד חולה – קצת מהתחושות העלתי בפוסט בבלוג שלי בכללית.
חיים שלמים שהשתנו והתהפכו.
המון עבודה קשה, לחפש החלפה, ולעבוד עוד קצת. עד להתפקע. "סבב" של טילים מעזה ו"סיבוב" שעשו על הפנסיה שלנו בעלי הון / חוב עם מספריים חדים במיוחד.

קראתי כמה ספרים שכל אחד מהם זכאי לפוסט משלו – למשל תעשיית החמלה שדיבר על דברים נסתרים מן העין בדרך חדשה.

נחתי קצת מעבודת האוניברסיטה, ועסקתי באופן אינטנסיבי במצבם של רופאי הכפר שמשרתים את הפריפריה והספר של ישראל.

נשמתי קצת, ועצרתי נשימה הרבה, אם הכל ילך כצפוי אצא לחופשה ממושכת, ואז אוכל להביט סביב ולכתוב קצת.

בינתיים דרישת שלום מהאביב בנגב. מתחיל להיות חם, אבל בהפתעה, כמו לפי הזמנה הופיע בשבוע שעבר גשם שהוריד ענן של אבק דרכים, וחולות נודדים.

האדמה הריחה בהכרת תודה, ואנחנו נשמנו אוויר נקי צלול ולח.

מתנה.

עמית שלו מפרויקט משפחה בדרך צילם את הגשם בעזוז בקצה השמיים ובסוף המדבר.

בקרוב, פוסט על הפרויקט המופלא הזה של עמית ומשפחתו. כדאי להיכנס לדף שלהם בפייסבוק ולראות משפחה מיוחדת, משפחה נפלאה, ואת הפנים של כולנו דרך מצלמה רגישה ואוהבת, כמעט חומלת.