עשרה דברים שלא אמרתי
עשרה דברים שלא אמרתי לפני שהיה לי בלוג (לכבוד חגיגות הפוסט המאה).
במסגרת פרוייקט הכתיבה הקבוצתית של חנית
1. אתה על הרסס שלי (וגם את…).
2. אוף, בדיוק פוסט כזה רציתי לכתוב (בתגוב לפוסט שלך, ושלך, ושלכם).
3. רגע… אני הולך לבדוק כמה כניסות היו לי. ועושה רפרש.
4. שיט, שני אנשים ירדו מרשימת המנויים.
5. אז ישנתי רק שעתיים בלילה אבל איזה פוסט.
6. טראקבק.
7. טוקבק.
8. כנסו כנסו.
9. כתבתי על זה פעם בבלוג שלי.
10. נכון. זה מה שכתבתי אז אבל עכשיו אני חושב להפך. בגלל זה קוראים לזה ארכיון.

מתחברת ממש ממש רק לסעיף 6, אבל מבינה בקירוב גם את השאר, שאולי עוד יצטרפו לרפרטואר שלי
אני אצליח ש מ י ש ה ו יסביר לי איך עושים עם הרסס הזה ואיזה צבע יש לו ולמה רק לי אין צעצוע כזה בשכונה, אז ורק אז, אני אגיב לפוסט הזה, הבנת דוקטור?
נ.ב.
אני מבין למה אתה מתכוון…
אבל בתור הכותב האהוב עליי ביותר ב"רשימות"- לאן נעלמת לעזאזאל בחודש האחרון? אתה לא מודע לכך שיש לך מעריצים? לזה קוראים "אוהב אדם"?
במיוחד בשבילך, אצלי, פוסט הסבר.
.
נהנתי מהדברים שכתבת פה
בתור בלוגר צעיר
וחדש התמונה מתחברת בראש
וואו, אני לא חושבת שבשנתיים האחרונות עבר שבוע בלי שאמרתי "כתבתי על זה פעם בבלוג שלי"
בהתחלה לא הבנתי מה כולם כותבים, ריססתי פה ,לא קיבלתי טראקבק שם, סטטיסטיקות ושאר ירקות, עכשיו כבר לא יכול בלי זה…
לכולם על התגובות.
אני מניח שבקרוב אשוב לפעילות מלאה. בינתיים – עונת המלפפונים בעיצומה ואני בהתכנסות פנימה.
אני משתדל לאהוב אדם – אבל בשביל לאהוב צריך לפעמים לנוח.