פוסט שמנסה לסכם ולהביע דעה בנוגע לסרטון של אולי וגיא שעלה אתמול. "דוקו/דרמה" על "מחדל הקורונה". קודם כל סיכום הנקודות העיקריות בסרט כמו שהבנתי אותן. אחר כך דעתי.

1. החלטות בישראל מתקבלות משיקולים פוליטיים ולא משיקולים ענייניים.
2. הסגר הראשון היה נחוץ – אולי לא נוהל כמו שצריך אבל רוב הדוברים חושבים שהיה נחוץ.
3. הסגר השני לא היה נחוץ ויכול היה להימנע באמצעות צעדים אחרים – סגירות מקומיות, טיפול קפדני בחתונות ואירועים במקומות סגורים על פי המידע שהצטבר בנוגע לסיכון הדיפרנציאלי להידבקות בסיטואציות שונות.
4. סגר שלישי לא צריך להיות על השולחן בכלל.
5. היתה תורה והנחיות לאומיות להתמודדות עם המגפה שלא יושמו החל מהרגע הראשון כנראה באופן מכוון משיקולים פוליטיים.
6. מגפה של ווירוס נשימתי נגמרת באחד משני מהלכים – חיסון או הידבקות של שיעור מספק באוכלוסיה, "עומק חיסוני" – שזה מונח אפידמיולוגי שלא הכרתי לפני החודשים האחרונים, והוא דרך שונה לאמר חסינות עדר. למען ההגינות הסרט צולם במהלך נובמבר אז עוד לא היה ברור אם יהיו חיסונים בזמן הקרוב.
7. הממשלה בוחרת במומחים שאומרים את מה שהיא רוצה לשמוע במקום במומחים אחרים שאומרים את מה שהיא לא רוצה לשמוע.
8. גורמי המקצוע במשרד הבריאות או לא עומדים על דעתם המקצועית באופן הרצוי או משנים את דעתם תחת לחצים פוליטיים.
9. הקורונה קיימת. היא מחלה קלה מאוד בילדים, מחלה לא כל כך נוראית במבוגרים יותר מלבד בקשישים, ובישראל יש התמקדות יתר בתחלואה הקשה באמצעות סטייה מההגדרות הבינלאומיות של הגדרת חומרת המחלה.
10. שוודיה היא סיפור הצלחה בהתמודדות במגפה, בריטניה לעומתה שעשתה סיבוב פרסה באפריל היא סיפור כישלון. רוב התמותה העודפת בשוודיה נובע מתמותת חסר בשנת 2019 שהתאזנה.
11. למרות שהיתה שיחה של שעה וחצי עם ראש הממשלה, כמה דיונים בכנסת, תשומת לב תקשורתית ושיחות רציפות בין הגורמים שמדברים בסרט לבין גורמים מייעצים ומקבלי החלטות בישראל דעתם לא התקבלה והם חוו השתקה.

סך הכל לא דרמה גדולה שעטופה בעריכה מוזרה ופס קול דרמטי.

להלן מחשבותי בחלוקה למסרים המרכזיים –

1. מסכים לגמרי. החלטות בישראל מתקבלות באופן פוליטי.
2. מסכים לגמרי. הסגר הראשון היה נחוץ. מי שחושב שהסגר הראשון לא היה נחוץ לא מבין את מצב מערכת הבריאות שלנו בכניסה למגפה – מזכיר שלא היו לנו מסכות, לא היו מספיק כפפות, לא היתה מיטת טיפול נמרץ אחת פנוייה והיתה אי וודאות גדולה בנוגע לווירוס כזו שלא קיימת היום.
3. מסכים חלקית שניתן היה להמנע מהסגר השני בהינתן פעולה אפקטיבית שלא היתה…
4. סגר שלישי – הדעה שלי מורכבת בנוגע לכך. בנקודת הזמן של היום – בהעדר חוסר רצון בולט של המדינה לעשות צעדים אפקטיביים אחרים אני לא בטוח מה אני חושב בנוגע לסגר השלישי. אני כותב היום עם הנתונים של היום, הם דיברו בנובמבר.
5. ישראל לא פעלה בהתאם לתורת ההתמודדות עם מגפות שנכתבה על ידי מיטב המוחות, תורגלה לאורך שנים, והתכוננו אליה – מסכים לגמרי.
6. חיסון עדר – בהינתן חיסון אפקטיבי בנקודת הזמן הזו הדיון הזה לא רלוונטי. לתחושתי חלק גדול ממקרי המוות מהמחלה שיהיו בחודשים הקרובים מיותר. אין שום סיבה לחתור לעומק חיסוני כי יש חיסון – השאלה מה אנחנו עושים עד שנוכל לחסן שיעור מספיק גדול של האוכלוסיה האם לתת למגפה להמשיך להתפשט עכשיו למרות שיש לנו פיתרון קרוב בחודשיים הקרובים?
7. הממשלה מקשיבה למומחים שהיא רוצה ולא לאחרים – מסכים באופן חלקי.
8. גורמי המקצוע במשרד הבריאות נמנעים ממלחמה על האמת המקצועית שלהם או משתפים פעולה עם סגרים – פה אני לא מסכים. גורמי המקצוע במשרד הבריאות לפחות מאז כניסתו של פרופ גמזו, כניסתו של פרופ חזי לוי, וכניסתה של דר שרון אלרוי דיברו באופן ברור מאוד על ההמלצות שלהם – מודל רמזור, סגרים מקומיים, סגירת אולמות אירועים, ופתיחה כמעט מלאה של שגרת החיים במקומות בהם התחלואה נמוכה. בהעדר נכונות פוליטית לביצוע הצעדים שהם המליצו עליהם שוב ושוב ושוב לאור הבנה שהממשלה לא תעשה שום דבר חוץ מסגר מלא, הם נאלצו לתמוך בצעדי סגר. גם ביציאה מן הסגר השני הם הציגו תכנית סדורה ליציאה שבוטלה בזלזול ועברה דרך מפעל הנקניקיות של ידי מקבלי ההחלטות בישראל. אני באמת רואה פערים קטנים מאוד בין מה שאומרים פרופסור חגי לוין, פרופסור נדב דודויץ, ומה שאומרת ראשת שירותי בריאות הציבור או מה שאמר רוני גמזו בזמן שהיה בתפקיד. 
9. קורונה היא מחלה לא נוראית – לא מסכים שוב. הקורונה היא מחלה קלה בילדים. מחלה לא פשוטה במבוגרים, ומחלה קשה מאוד בקשישים. מעל גיל 80לא רק שהתמותה גבוהה, התחלואה הנלווית משמעותית. תחלואה נלווית מאוחרת משמעותית קיימת גם באנשים צעירים יותר. 
10. שוודיה לדעתי היא כישלון חרוץ בהתמודדות עם המגפה. הם מתקרבים ל 9500 מקרי מוות. נמצאים בהתפרצות מתמשכת, ומבחינת פגיעה כלכלית ספגו פגיעה כלכלית דומה למדינות השכנות. שיעור התמותה למליון נפש גבוה בהרבה מבישראל. בריטניה בדומה לישראל סובלת ממערכת בריאות עם חולשה קיצונית של המערכת האשפוזית. יש בבריטניה מספר דומה של מיטות לנפש כמו בישראל בעוד שבשוודיה מספר המיטות לנפש גבוה יותר, עם פער אדיר ביכולות הטיפול הנמרץ. 
11. השתקה – למרות שיש נסיון לצייר את הסיפור כסוג של מלחמת בני או בבני חושך או קולות בודדים שאומרים את האמת ונתקלים בהתנגדות השתקה והכפשה אני מתרשם שהדעה של אנשי הגיון בריא נשמעה באופן בולט לאורך כל החודשים האחרונים. היה קשב ציבורי, מספר דיונים בכנסת, כתבת מגזין מפנקת על מנהל מיון לניאדו, ועניין תקשורתי וציבורי גדול בדעה הלגיטימית, והנכונה שסגר הוא אמצעי בעייתי מאוד.

יש בכל הדיון הזה התעלמות ממאפיינים תרבותיים של ישראל ומאפיינים יחודיים שלנו כמדינה.

אנחנו מדינה צפופה מאוד, עם מרחב אישי תרבותי בסיסי אפסי. אנחנו בעלי משפחות גדולות, (רוב ההדבקות המשמעותיות הן בבית), וחיים במבנה רב דורי הדוק הרבה יותר מהאירופאים. אנחנו מדינה עם הקפדה נמוכה על הנחיות, ויש קבוצות שלמות בחברה שהפרו הנחיות באופן שיטתי. החברה הישראלית מקדשת את החיים ויכולת ההכלה שלה של מוות גם של מבוגרים שונה לחלוטין מזו של שוודיה. בשוודיה היו בתי אבות בהם נפטרו חצי מהדיירים ויותר. האוכלוסיה מקבלת את מקרי המוות האלה בשקט. ישראל שונה. 

הנקודה החלשה ביותר של הסרט – אין בו שום נסיון לאיזון או אפילו קבלת תגובה ראוייה מאנשים שהסרט מאשים האשמות קשות. זו עוולה עיתונאית ומוסרית במיוחד לאור חומרת ההאשמות שעולות בסרט. העובדה הזו הופכת את הסרט למנשר ולא לעבודה עיתונאית.

לסיכום בסך הכל אני נוטה להסכים עם לא מעט ממה שנאמר בסרט.

באופן כללי אני בעד להוריד להבות, למתן את הקיטוב, ולהבין שיש פה מעט חילוקי דעות בין אנשי המקצוע, שחילוקי הדעות האלו הם לא גדולים, ושבסופו של יום אנחנו מתנהלים כפי שאנחנו מתנהלים לא בגלל גורמי המקצוע במשרד הבריאות, אלא בגלל המצב הפוליטי בישראל. מגפה בזמן של שתי מערכות בחירות, ללא תקציב, עם פרלמנט פופוליסטי שראה לאורך כל הדרך את הבחירות הקרבות והולכות, עם חברה בעלת מאפיינים שונים מהחברה השוודית.
חוסר ההסכמה הגדול שלי עם נושא ה"עומק החיסוני", אינו רלוונטי כעת בהינתן חיסון אפקטיבי.