משחק במודעות

רינת ברקוביץ השכנה מלמעלה כתבה בפוסט על


"המרחב הציבורי והתרבותי מזוהם ונשלט על-ידי יחצנים, בדרנים ונוכלים. דרכי הביטוי והיצירה נחסמות בפני כל מי שלא מוכן לכרוע ברך בפני ההון והשלטון."
באזרחות למדנו שהדמוקרטיה אינה שיטת השילטון הטובה ביותר, אך, היא ודאי הגרועה פחות ממתחרותיה.


אנחנו בחברה המערבית בחרנו בשיטת שלטון אחרת. "שקלוקרטיה" או monecracy שלטון הכסף. יותר גרוע מכך, בחרנו בשלטון של כסף שמסווה את עצמו כשלטון העם. אנחנו כאזרחים מרשים לשטיפת מוח מהסוג בנמוך ביותר לזהם את הסביבה שלנו, לזהם את ההכרה שלנו ואת זו של ילדינו.


בשקלוקרטיה שלנו העם מאפשר לשליטי האמת – התאגידים לשדר תעמולה בלתי פוסקת במשך רבע שעה בכל שעה בטלוויזיה. העם מאפשר לתלות תמונות של התאגידים בשלטי ענק בחוצות העיר, בדרך לעבודה, התאגידים צועקים באוזניים במכונית ברדיו, ועל האוטובוסים הנעים.


האם היינו מעלים על דעתנו להרשות לממשלה או למפלגה השלטת לשדר תעמולה במשך שתים עשרה דקות בכל שעה בטלוויזיה? האם היינו מדמיינים מצב בו מציבים שלטי ענק של ראש הממשלה אהוב ליבנו בכל מקום במרחב הציבורי? פסלים ותמונות של מנהיגים הם מסימני ההכר של דיקטטורה. שקלקטטורה.


מה שאסור ליחידים או למנהיגים במדינה מותר לישויות העל – לתאגידים.


שטיפת המוח עובדת.


אלי מורנו כתב קודם על בנק הפועלים והקמפיין החדש. זו דוגמא מצויינת לשקלוקרטיה. בנק הפועלים הוא בנק טוב שתומך בקהילה, שנותן צדקה בכיף, אומר האח הגדול. אנחנו מחלקים סנגביצ'ים לעניים, אנחנו טובים. בטח שכחתם שזרקנו לכלבים 900 עובדים רק אתמול. בטח שכחתם שהמנהל מרוויח פי 100 מעובד פשוט בבנק. לא תזכרו שהמנקות אצלנו עובדות קבלן בלי תנאים. בטח שכחתם מי אנחנו. כי אנחנו יכולים למחוק קמטים, לסדר חיוך בוטוקס לעובדים, ולפמפם ישירות לתתהכרה כמה אנחנו טובים. 1984 זה כאן.


אני ברחתי למדבר. בחלל הציבורי שלי בדרך לעבודה יש מקסימום גמל וקצת חול, כי לא שווה להשקיע ולשטוף את המוח כל כך רחוק. אני גם מנסה לוותר על הטלוויזיה ונפלאותיה.


משחק המודעות


יום אחד שיחקתי במשחק. במקום לבהות במודעות החלטתי פשוט לחפש אותן ולספור. כמה מסרים פרסומיים חוצים בלי אישורי את החלל (הקטן יחסית) בין העיניים (והאוזניים). נסעתי תל אביבה וספרתי מודעות בדרך, פירסומות ברדיו, שלטי חוצות, אבל רק את הגדולים באמת. הגעתי ל 300 ברבע שעה עד שהתייאשתי.


אשמח אם תשחקו את המשחק איתי מחר בדרך לעבודה, או, ביום אחרי הבחירות שיבטיחו את עתיד השקלוקרטיה. אנא, ספרו מודעות, חדירה למודעות, שטיפת מוח. מהבית ועד לעבודה, או בכל קטע נייד אחר במהלך היום שלכם. אנא שתפו כאן או במייל, ונגלה כולנו כמה עמוק באמת חדרה השקלוקרטיה אל הדמוקרטיה השברירית הישראלית.


למשתתפים (בעצם לזוכים בהארה) – כמו בכל משחק טוב יוצע פרס. סטיקר "גנדלף לשלטון" בעיצוב ייחודי כחול ולבן. כך נוכל כולנו להשתתף בחדירה חצופה למוחם של אזרחים. וגם כי אנחנו ממש זקוקים לקוסם אמיתי בממשלה.



מודעות לבעיה היא התחלת הפתרון. כדי לפתח מודעות, אני ממליץ לספור מודעות. חוויה מעוררת.


 

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 27 במרץ 2006 1:26 |

3 תגובות »

  1. אלא לברוח למדבר. למצוא איזה קיבוץ , מקלט כלשהו של שפיות…

    תגובה מאת: מומו | פורסם ביום: 27 במרץ 2006 | בשעה: 2:30

  2. קוראים לשכנה מלמעלה.

    תגובה מאת: ימימה | פורסם ביום: 27 במרץ 2006 | בשעה: 9:32

  3. ברגע שאגיע למקום שמאפשר תיקון אתקן.
    סליחה בינתיים.
    אסי

    תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 27 במרץ 2006 | בשעה: 10:21

פיד RSS לתגובות בפוסט. טראקבק

הוסף תגובה !