תודה לרשימות על בחירות מרתקות – וקהילה
אחרי שהתפרסמו תוצאות האמת רציתי לאמר תודה.
שלשום השתרשר לו נושא חשוב מאוד בטוקבקים של חנן
דיברו שם על רשימות. האם מדובר באינדקס מחוכם של אתרים אישיים, או, האם מדובר בקהילה של כותבים שניזונים זה מזה ומסיבה זו צריכים גם לשמור על נימוס אלמנטרי וכללים כראוי לה לקהילה.
הבחירות הללו לימדו אותי שרשימות הוא הרבה יותר מאינדקס של אתרים עם מראה אחיד.
במשך השבועות האחרונים היה כאן משהו. קראנו אחד את השני, הגבנו זה לזה בטוקבקים או ברשימות
בלי השכנים מסביב לא הייתי חולם אפילו להזדהות פוליטית. תמיד הייתי פוליטי, תמיד בפרטי ובקטן.
הייתי מרותק לכותבים, גם לאלו שחשבו אחרת. רבים מהם כותבים היטב והדומה ביננו רב.
ברור היה לי שאתר שמכיל אנשים שאוהבים לכתוב, בעלי דעות בתקופת הבחירות ידבר פוליטיקה חזק.
זילות הפוליטיקה, המעורבות של הפוליטיקאים בשחיתות, המיאוס שלנו כאזרחים מהפוליטיקה ומההנהגה גרמה להתרחקות מדיון פוליטי. כתיבה פוליטית הפכה בעיני רבים לשיקוץ. כתיבה נמוכה. תעמולה. כאילו אי אפשר לכתוב פוליטיקה בלי להזדהם.
חלק מהתחושות הללו הובעו בחריפות היום בעוד טוקבקים לחנן, וגם כאן.
רמת האכפתיות של הבלוגרים והטוקבקיסטים (חלקם הגדול בלוגרים מעורבים אכפתיים בעצמם), עוררה בעיני מחשבות שמחות על העתיד שלנו במקום הזה. בבדידות של לפני רשימות הרגשתי כאילו לאף אחד כבר לא באמת אכפת. רוב הרשימות והתגובות כאן היו בגדר דיון שמביא כבוד ראוי מאוד לפוליטיקה.
רציתי לקוד קידה בהכרת תודה גם לארכיטקטים, לבנאים, ולהוגים של הבית הזה. אורי, ירדן, ואילן. גם כאן פלא של אכפתיות, יצירתיות, והתנדבות יצרו מקום שמתמלא בתוכן.
אז מה, האם אנחנו קהילה של כותבים שהתכנסו במקום אחד לכתוב יחד? האם אנחנו כותבים באינדקס של אתרים נפרדים ללא אינטראקציה?
הגדרה חביבה למילה קהילה היא – קבוצה של אנשים החיה בתוך חברה מסוימת, אשר לחבריה מכנה משותף כגון פעילות כלכלית או פוליטית, אמונה דתית, אינטרסים, מוצא, תרבות, וכדומה (מתוך רב מילים).
אני בהחלט חושב שאנחנו קהילה. מסיבה זו אני חושב שיש ביננו איטראקציה והפריה הדדית, השלם של רשימות גדול מסך חלקיו, יותר מכך אינני בטוח שרבים היו קוראים את הכתוב כאן בלי האכסניה. בדיוק מסיבה זו אני חושב שצריך לשמור על כללים מסויימים בחיים משותפים.
אסי
אפשר, ואפילו רצוי, לכתוב "פוליטי" ועל פוליטיקה. אבל יש הבדל בין פוליטיקה לתעמולה זולה.
כרזת בחירות, בין אם היא תלויה על גדר הפרדה באי-תנועה, ובין אם היא תלויה בתוך בלוג, דוחה אותי. היא מעידה על זלזול בקהל וקריאה לעדריות ואנטי-מחשבה ושיקול דעת. לעומת זאת, כתיבה עמוקה, המתבססת על טיעונים כבדי משקל, על שקילת אפשרויות, על הצגת יתרונות מול חסרונות, מושכת אותי.
ולשאלתך בבלוג של חנן: אף אחד לא מכריח אף אחד לקרוא, אבל כשבלוגר יוצר גל, שבעיני הוא גל עכור וגורם נזק, אקום ואכתוב נגדו.
תגובה מאת: ערן בילינסקי | פורסם ביום: 29 במרץ 2006 | בשעה: 21:03
הגעתי לאתר הזה, במקרה כרגיל, והתחלתי לקרוא, והיה מעניין, וחזרתי, ואז התחילה תקופת הבחירות, ופתאום מצאתי כאן מן "קבוצת תמיכה", מתעניינת, אכפתית, חושבת, מתמודדת, שלא מצאתי בחוץ.
מרגישיה צורך להודות לכם, אסי, חנן, שוקי וכל הכותבים האחרים, שאתם באמת סוג של קהילה, מן קיבוץ וירטואלי, קהילה חושבת, מעודדת, שותחפה חברתית. תודה.
תגובה מאת: עלמה | פורסם ביום: 29 במרץ 2006 | בשעה: 22:44
לערן כשבלוגר יוצר גל עכור לדעתך פשוט לא צריך לקרוא אותו.
יש הבדל בין תעמולה שדוחפים לנו בפראות אל ההכרה לבין בלוג שכדי לקראו יש צורך בכניסה אקטיבית ורצון חפשי לקריאה.
לעלמה – תודה גם לך על ההשתתפות, אני מרגיש שהתגובות שלך הוסיפו הרבה לרשימות של כולנו, ובעצם הן חלק חשוב בהן.
אסי
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 30 במרץ 2006 | בשעה: 18:10