תזכורת בנקים וטלוויזיה


  1. הזדמנות אחרונה להצטרף לשבוע ללא טלוויזיה שמתחיל ממחר ועד יום שבת. הצטרפו למליונים אחרים ברחבי העולם שהחליטו לקרוא ספר טוב, לדבר עם חברים או בני משפחה, לצאת לעולם הרחב, לדעת אישה או איש או אפילו לישון. adbusters עם פרסומות לשבוע הקרוב, שבוע בלי קדימונים, בלי פרסומות, עם העולם.
  2. בעבר כתבתי כאן על קמפיין נטישת הבנקים המסחריים. בנק הפועלים הטוב והמיטיב פשוט עצבן אותי. את זה הוא עשה חוץ מלעשוק אותי במשך עשור דבר שנראה עד אז מובן מאליו כאילו אין אפשרות אחרת. אז בעקבות העלייה המדהימה ברווחי הבנקים אלו שבבעלותנו (לאומי) אלו שנמכרו בנזיד עדשים (פועלים), ואלו שבדרך, ובעקבות משכורות המנהלים שממשיכות להרקיע את שחקי האבסורד, החלטתי להזכיר שיש אלטרנטיבה. יש בנק שלא לוקח עמלות. בנק בלי אוברדרפט ובלי ריבית. עם כרטיס ויזה (כרטיס חיוב מידי בלי חובות לעתיד בלתי ידוע). בנק עם מערכת שירותים שמשתפרת כל הזמן. בדרך לספר על הבנק הזה ראיתי גם שסוף סוף התחילו להתעורר אנשים אחרים ולהבין שהבנקים מתפקדים כקרטל בישראל, אבל מיד גם ראיתי שקברו את החקירה עמוק עמוק. בעקבות המידע החלטתי להוסיף כאן עוד כמה תשובות לשאלות בנושא בנק הדואר שקיבלתי במייל בעקבות הרשימה הקודמת.


  • ש : האם מדובר בחשבון בנק רגיל? האם אפשר לפתוח חשבון גם אם אין לי עסק?
  • ת: כן. מדוכבר בחשבון עובר ושב רגיל, וכל אדם יכול לפתוח חשבון כזה בכל סניף דואר שכונתי. מספר הבדלים – אנשים פרטיים לא משלמים עמלות על רוב הפעולות בבנק הדואר על פי חוק. אין משיכת יתר. משיכת היתר היא מקור רווח גדול לבנקים שבעצם גובים דרכה ריבית קצוצה. מדיניות זו מונעת צבירת חובות וגרירתם. אין כסף – לא קונים.
  • ש : האם באמת לא משלמים עמלות?
  • אין עמלת שורה, אין דמי ניהול, יש תשלומים זעומים עבור הנפקת פנקסי צ'קים ומשיכת מזומן מפקיד הדואר ישירות. במשך שנה וחצי של פעילות בבנק כולל משכורות, הוצאות משק בית, הוראות קבע שילמתי פחות מעשרים שקלים לבנק. לא יודע איך זה. קסם שכזה. מסתבר שאפשר.
  • ש : מה אתה עושה כשאתה צריך כסף זמין במקום אוברדרפט?
  • ת : לוקח הלוואה. בנקים רגילים, בנקים למשכנתאות, חברות כרטיסי האשראי, והכי טוב קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלנו שמחים לתת הלוואה בריבית נמוכה הרבה יותר מזו של האוברדרפט. בדרך הזו אני יודע בדיוק כמה אני אמור להחזיר בכל חודש, ואין הפתעות. חוצמזה אני משתדל לקנות רק אחרי שיש לי כסף לקניה – עיקרון מוזר כזה.
  • ש : מה עם חסכונות?
  • ת : הלו… רק דיברת איתי על אוברדרפט. רוב האנשים בארץ לא חוסכים כי אין ממה אבל אם בכל זאת אתם ברי מזל ומצטברים עודפים בחשבון כי לא משלמים עמלות וריביות אי אפשר להשקיע אותם בבנק הדואר לקבלת ריבית. לעומת זאת יש המון אלטרנטיבות. אפשר לפתוח חשבון חיסכון בכל בנק רגיל ולהשקיע כסף בפיקדונות, חסכונות צמודים או מה שרוצים. על חשבונות אלו לא משלמים עמלות והם לא חשבונות עובר ושב. אבל זו רק ההתחלה. מסתבר שהבנקים למשכנתאות מגייסים כסף באמצעות חסכונות ופקדונות ואפשר לחסוך שם בריבית הרבה יותר טובה מזו של אהובנו בבנקים. כך אפשר לעשות סקר שוק וללכת על הטוב ביותר תוך כדי התמקחות אסרטיבית ולראות איך פתאום הבנקים הם אלו שמתחננים שנזרוק להם איזו עצם.
  • ש : מה עם נירות ערך?
  • ת : הלו הלו… זו כבר שאלה לכבדים. מספר אפשרויות. אפשר לפתוח חשבון ניירות ערך בכל בנק. שוב, זה לא חשבון עו"ש ולכן מלבד דמי המשמרת לא משלמים שם עמלות. שוב שוב, אפשר להתמקח על דמי המשמרת ולקצצם משמעותית. יותר מכך, לא חייבים את הבנקים בשביל זה. אפשר לקנות ניירות ערך ישירות אצל חברות הבורסה שאינן בנקים כך ניתן לקנות קרנות נאמנות, מניות, אגרות חוב ושאר מרעין בישין. במצב זה העלויות אפילו פחותות יותר. מסתבר שגם לזה לא צריך את הבנקים.
  • ש : איך שמים כסף בבנק הדואר?
  • ת : הולכים למעסיק ומשנים את מספר חשבון הבנק להפקדת המשכורת. אפשר להפקיד מזומן או צ'ק או בכל צורה בכל סניף בנק.
  • ש : איך מושכים כסף?
  • ת : אפשר ללכת לפקיד הבנק ולבקש יפה. אפשר גם לשלם בצ'קים ומזה שנתיים אפשר לקבל כרטיס ויזה שמשמש למשיכת כסף בכספומטים (בלי עמלת שורה!), ולרכישות אחרות.
  • ש : ומה עם הוראות קבע?
  • ת : אפשר כמו בכל בנק. שוב, בלי עמלת שורה טפו ימח שמה.
  • ש : איך מבררים יתרה?
  • ת : אפשר באינטרנט, ואפשר בטלפון.
  • ש : איך זה שלא ידענו שקיים דבר כזה?
  • ת : תקראו לי קונספירטור אבל אני חושב שנוח לכולם להשתיק את האפשרות הזו. הבנקים מפחדים מנטישה, הממשלה מפחדת מהבנקים, מהבנק הזה אף אחד לא מרוויח כסף אז אין תקציב פרסום אדיר, והכי חשוב שהתשקורת שומרת סוד יחד עם הבנקים. כולם הרי רוצים להיות דירקטורים יום אחד לא? וכל ישראל חברים. ושששששששששקט על פני תהום.
  • ש : ומה הקשר בין זה לרפואה?
  • ת : מזמן שמתי לב לזה שהבנקים משפיעים על המטופלים שלי יותר מאשר התרופות שאני נותן. טיפלתי גם במפוטרים מבנק הפועלים. לחץ הדם עלה, התקפי לב התקיפו, והבנקים המשיכו להרוויח. אנשים לא מסוגלים לשלם לתרופות אבל משלמים בכל שנה מאות ואלפי שקלים דמי עושק לבנקים. אני מאמין שהבנקים המסחריים ומלכודת הדבש של האוברדרפט רעים לבריאות. אנחנו יודעים שאנשים עם חוב וקשיים כלכליים חולים יותר מאנשים בלי חוב. יום אחד עוד נתארגן על תביעה ייצוגית. כרופא אמיתי אני מוכרח למצוא את הגורמים לתחלואה אצל מטופלי ולעשות רפואה מונעת. או בקרת נזקים אחרי הופעת המחלה. אז במקום לרשום תרופה, אני רושם מרשם לעבור לבנק הדואר. 
  • ש : ויש מבצע?
  • ת : מבצע!! כל העוזב בנק ועובר לבנק הדואר וישלח לי את כתובתו בדוא"ל ויקבל אחת ממדבקות גנדלף לשלטון מהדורת אספנים שהוצעו בקמפיין הקודם (כי אנחנו צריכים קוסם שיסדר את העניינים). אנא הזדרזו המלאי מוגבל.


ומה הקשר של סגירת הטלוויזיה לבריאות? נייר העמדה של אגודת רופאי הילדים האמריקאית מסביר את זה הרבה יותר טוב ממני.


אם הכל שפיט במערכת המשפט, אז מבחינתי הכל גם רפיא. מין הוליסטיות שכזו.


שבוע שקט וטוב.

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 22 באפריל 2006 23:49 |

9 תגובות »

  1. וזוכרים שלפני כמה שנים היתה הססמא של בנק הפועלים "בנק שהוא גם ידיד"…

    תגובה מאת: מיכל | פורסם ביום: 23 באפריל 2006 | בשעה: 7:06

  2. השלב הבא צריך להיות- איך עושים את השינוי במוח? כלומר לחיות אחרת ולא כמו שאנחנו רגילים…

    תגובה מאת: אישה | פורסם ביום: 23 באפריל 2006 | בשעה: 8:39

  3. מה עם paypal?
    עובד גם עם כרטיס חיוב ולא רק כרטיס אשראי?

    תגובה מאת: זו ש | פורסם ביום: 23 באפריל 2006 | בשעה: 8:44

  4. אפשר לברר יתרה בסניפי הדואר. מציגים לפקיד תעודת זהות ומספר חשבון, כרשום בפנקס הצ'קים, והוא נכנס לחשבון ועונה, חינם. או מדפיס (תמורת עמלה) מצב יתרה.

    חוץ מזה, כשנמצאים תמיד בזכות, ומנהלים רישום, יודעים בדיוק את היתרה.

    באשר לאידיליה, יש סימנים לענן שחור באופק – כפי שההודעה החדשה על גביית 4.90 ש"ח בתוספת מע"ם על כל פעולת משיכת כספים או תשלום בצ'ק בסניף הדואר.

    כפי שכתבתי כאן:
    http://www.notes.co.il/corinna/18434.asp

    בשיחה שקיימתי לפני כמה חודשים עם הנהלת הבנק נאמר לי שהבנק יוצא להפרטה ותהיינה עמלות כלשהן.
    מכאן שחשוב להצטרף לבנק הדואר וחשוב עוד יותר להפעיל לחצים על הח"כים והשרים המתכנים "חברתיים" שימנעו את השוד הזה.

    תגובה מאת: קורינה | פורסם ביום: 23 באפריל 2006 | בשעה: 8:48

  5. אין לי טלוויזיה מזה 26 (עשרים ושש) שנים.
    לפי חישוב ממוצע צנוע של שעתיים ציפייה ביום, הרי שנוספו לי שנתיים וחודשיים לזכות החיים האמיתיים.

    ובאשר לשינוי בראש:
    דבר אחד בטוח, הבנקים לא יעזרו לך ליצור את השינוי.
    אבל אם תקחי שעה קלה לבחינת דפי החשבון והעמלות מהבנק ולו רק שנה אחת לאחור, ותסכמי כמה האהבה לבנק המסחרי עולה לך – תגלי בעצמך כמה המצב חולה וכמה קל להבריא ממנו.

    צעד ראשון, ובשלבים: פותחים חשבון בבנק הדואר. לומדים להכיר.
    מעבירים את הוראות הקבע לבנק הדואר ומבטלים אותן בבנק המסחרי ובכרטיס האשראי.
    סוגרים את הדביט בבנק המסחרי, אפילו אם פירוש הדבר ליטול הלוואה מן המשפחה.
    מחזירים את כרטיס האשראי הממכר לרכישות ספונטניות וסוגרים את החשבון בבנק המסחרי.
    נושמים לרווחה.

    תגובה מאת: קורינה | פורסם ביום: 23 באפריל 2006 | בשעה: 9:15

  6. תקופת האבן לא היתה כזאת אידאלית. אני נמצא תמיד בזכות בחשבון שלי, אבל לא עולה בדעתי לנהל רישום כדי לדעת בדיוק את היתרה כשיש לי גישה לאתר הבנק באינטרנט. חוץ מזה, מהמשפט שלך "כשנמצאים תמיד בזכות, ומנהלים רישום, יודעים בדיוק את היתרה" עולה ניחוח לא טוב במיוחד של ביקורת, כאילו שניהול רישום ומעקב מבטיחים בהכרח יתרה חיובית בבנק. כאילו שכל מינוס נובע ממסעי קניות בלתי נשלטים והוצאות על מותרות, ומי שבמעקב לעולם לא יהיה במינוס. מתנשא ומעצבן.

    לגבי הטלויזיה, את סופרת גם כמה שעות ביזבזת בקריאה בזמן שיכולת לחיות את "החיים האמיתיים"? או שקריאה זה בסדר?

    תגובה מאת: משה | פורסם ביום: 23 באפריל 2006 | בשעה: 19:20

  7. לגבי paypal אין לי מושג.
    שמעתי משמועות שניתן לבצע חיובים באינטרנט עם כרטיס החיוב הזה, אבל גם עוד לא ניסיתי. באופן עקרוני זה כרטיס לשימוש בארץ בלבד. מצד שני, אני מניח שיהיה בקרוב גם כרטיס בינלאומי.
    לקורינה ולמשה – לגבי בירור יתרה אני עושה את זה באינטרנט 24 שעות ביממה, או, בטלפון במענה קולי בשעות היום והערב. אין בעיה.
    אני מסכים עם מה שאמרת משה רק לא עם המסקנה. רוב המינוסים נובעים מהוצאות בלתי נשלטות ולרוב זה על מותרות. הוצאות נשלטות לא קונים בכסף שאין, זה הרי חסר הגיון. יותר מכך הוצאות נשלטות גם אם בכסף שאין מלווים בהלוואה סבירה בתנאים טובים ולא בהלוואת הריבית הקצוצה השוק אפורית משהו שנקראת אוברדרפט.
    אין כאן התנשאות פשוט הבעת דעה.
    השאלה שלך בנוגע לקריאה טובה מאוד. אני מניח שמעצם היות הקריאה עיסוק אקטיבי שמפעיל את שרירי הדמיון, ובעיקר מספק יותר זיכרון ולימוד מהמדיה בטלוויזיה מדובר בדבר טוב.
    כל דבר טוב שנעשה בהגזמה הופך רע והתמכרות לקריאה אני מניח שרעה כמעט כמו התמכרות לטלוויזיה. העניין הוא שבטכנולוגיה של הספר אין שום דבר שמעורר התמכרות, וגם לרוב אין מסרים של קניה צרכנית בכל דף.
    הטלוויזיה המסחרית במיוחד היא מכשיר פרסום אדיר ומכאן עיקר הבעיה שלה.
    האם בנק הדואר יהפוך לבנק רגיל עם עמלות? אולי אבל, בינתיים הבנק מוגן מעמלות מכוחו של חוק. אני מקווה שלא ישתנה בקרוב.
    כרגע אני מאמין שהעיקר הוא המסר.
    אם לא תהיה לי ברירה אנסה להסתדר בלי חשבון בנק בכלל. האם אפשר לקבל כסף כמשכורת "ביד"? לא יודע. רעיון נחמד לבדיקה.

    תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 23 באפריל 2006 | בשעה: 21:05

  8. תודה מיכל. אני מקווה שתשתמשי במרשם הזה ושיעזור לך להרגיש טוב יותר ויותר בכל יום.
    לאישה, השינוי המחשבתי מתרחש בצעדים קטנים ומתחיל מלימוד פוקח עיניים אני ממליץ להתחיל מהסרט שביתה, ולהמשיך הלאה.

    תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 23 באפריל 2006 | בשעה: 21:07

  9. עד כה לקוחות בנק הדואר החדשים הגיעו למליון הראשון ולכן יש לנו כוח יש להתאגד ולהפעילו וכך לשלוט בבנק על פי צרכינו , הבנק לא רוצה אנחנו מושכים את כל הכסף במזומן .

    חד וחלק

    הינה קישור למצגת אשר חשפה את שיטות הבנקים המסחריים …
    http://www.tora.us.fm/tryg/ribit0/bnq_hdoar.html

    או לכתוב בגוגל את המשפט הבא : להעביר את החשבון לבנק הדואר …

    תגובה מאת: ארי | פורסם ביום: 7 במרץ 2009 | בשעה: 22:20

פיד RSS לתגובות בפוסט. טראקבק

הוסף תגובה !