עוד מסרים לעולם

לפני שבוע פתחתי בלוג באנגלית עילגת.


לאחר עשרות מיילים שכתבתי לחברים מודאגים ועצבנים מבחוץ, ובעקבות שיחות עם בלוגרים לבנונים ואחרים החלטתי לשפץ חלק מהמיילים ולפרסם בבלוג זמני.


מעניין איך קל יותר לכבס כביסה מלוכלכת בפנים בבלוג העברי, ואיך הממלכתיות פורצת בפוסט לעיניים זרות.


פוסט חדש מאתמול מספר על הנסיעה החטופה שלי צפונה. החיים בסרט. 


שוקי השקיע והתקין גרף נפילות קטיושות בישראל. כדאי לראות, הממוצע 100. המסקנה שלי שונה משלו. אני חושב שחיזבאללה מגביר את הקצב.


moon השקיעה במפה שמראה את ישראל נקודה אדומה בתוך עולם מוסלמי. היא שואלת איך יכול להיות שאנחנו כל כך מרגיזים את כולללם? אני חושב שהתשובה קלה. העולם כולו זקוק לשעיר לעזאזל. לקורבן. לשק חבטות. הייתי יכול להשקיע במפה מקבילה של כל המלחמות שמתרחשות היום בעולם. בצ'צ'ניה מתים אנשים בכל יום. בעיראק. באפגניסטאן. בהודו פיגועים וקרבות גבול עם פקיסטן, בסרילנקה מלחמת אזרחים מוגבלת בין המורדים שייבשו נהרות ושדות אורז לממשלה מקולומבו. כוחות אתיופיים פלשו לסומליה כדי לתמוך בממשלה שם. בסודן מיליציות שנתמכות על ידי השלטון המרכזי ממשיכות ברצח שיטתי של אפריקאים שחורים בחבל דרפור ובדרום המדינה. שכחתי משהו? כמה שומעים על הקונפליקטים האלו ב CNN? כמה שעות משקיעה מועצת הביטחון בכל קונפליקט? יהודים תמיד נמצאים תחת זכוכית מגדלת, או, בעצם מיקרוסקופ אלקטרוני. אנחנו מרגיזים. אנחנו מעצבנים. האף שלנו ארוך. במיוחד כשאנחנו חזקים. תמיד היה כך ותמיד יהיה. גיא בניוביץ' מביע את מחשבות הרדיפה שמלוות אותנו כיהודים בהקשר של המלחמה הנוכחית בצורה טובה הרבה יותר ממני. שווה לקרוא.


שבתמלחמה.


 


 

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 5 באוגוסט 2006 1:30 |

2 תגובות »

  1. התחלתי לכתוב כדי להציג עמדות מורכבות יותר וככל שאני קוראת יותר לבנונים אני נהיית ציונית מחורבנת. מה עשו לנו בבית הספר?

    תגובה מאת: כרמל | פורסם ביום: 5 באוגוסט 2006 | בשעה: 2:03

  2. בוקר טוב אסי

    שמחה שמצאת המפה שמבהירה – כמו שמפות יכולות לעשות לא פעם – את המציאות בלי להכביר במילים.
    רק חייבת לאמר לא אני הכנתי את המפה, אלא שאלתי אותה מבלוג אחר.

    תגובה מאת: moon | פורסם ביום: 5 באוגוסט 2006 | בשעה: 11:31

פיד RSS לתגובות בפוסט. טראקבק

הוסף תגובה !