נגמרת לא נגמרת
הימים האחרונים ימי חשבון נפש עצוב.
קשה לישון בלילות.
הוואליומים וחבריו זורמים כמים אצלי במשרד, אמהות נשברות וממררות בבכי. אבות מחניקים שיעול נבוך, לא מצליחים להרדם.
שני בנים בלבנון, שלושה. לכולם קראו, או עוד מעט קוראים, ואמהות שולחות חבילות שאמורות לרדוף אחרי החייל עד לבנון לפי דואר צבאי. שכחתי כבר את הדבר הזה כמעט.
אל החייל –
מספר אישי
דואר צבאי
בנים מתקשרים, מעבירים SMS, משקרים בטלפון.
לאבא מגלים, לאמא לא, ולהיפך. משפחות חושפות קצות עצבים ומשברים ישנים. אף פעם הוא לא סיפר לי כלום. רק לאבא. הוא סומך עלי. הוא לא סומך עלי. הוא שומר עלי.
אני לא מצליח לישוןןןןןןןןן.
יום אחד עצוב נורא ונראה שמכריעים אותנו. למחרת הלב מפרפר בתקווה. כך כבר חודש מקולל.
בקרוב גם אני שוב במדים והמלחמה הזו ממשיכה להראות את חוזק העם, ולצעוק מחולשת המדינה, והצבא.
קשה לראות את זה. כולנו גדלנו עם סיפורי ניצחון. וקשה לראות איך קבוצת גרילה קטנה משיגה תיקו עם היחידות הטובות ביותר שלנו. קשה לראות את הצבא שהפך כבד יותר ויותר. צבא תלוי טכנולוגיה עילית, עם חזון ארגוני לכל יחידה, מחשב כף יד לשלישון ולפ טופ לאפסנאי, עם לוגיסטיקה במקום תחזוקה, ופצצות חכמות. צבא עם חיל רגלים קטן ומוחלש, עם שריון פגיע. סדרי העדיפויות השתבשו. נראה שגנרלים כמו הרבה גברים אוהבים צעצועים מחוכמים. חי"ר זה לא מעניין כמו אמצעים מיוחדים שעושים ביפפפפפפפפ.
קשה לראות את זה. האזרחים המופקרים בידי המדינה. המדינה שמתנערת מאחריותה.
ולמרות הכל, (קטע סופרגלו), אני גאה להיות כאן. אני אוהב את המדינה הזו. אני מאמין בתקווה החדשה שסיום המלחמה הזו יילד. האזרחים הוכיחו את כושר עמידותם. את נכונותם לקורבן. את חוסנם. עכשיו נשאר לנו רק לשנות את המדינה. לדרוש מנהיגים בשיעור קומה בן גוריוני כמו שמגיע לנו. לדרוש צדק. למרות הדמעות והקורבנות התקווה מפעפעת, כי חייבים להיות אופטימיים עד כדי פסיכוזה או לא לחיות במקום הזה.
רופאים מאמינים שאפשר תמיד בכל מצב לעשות משהו, לשפר, להציל. אני עדיין מאמין שיש לנו תקווה. ברור לי שנזדקק לכימוטרפיה קשה, לכריתת איברים נמקיים, לביופסיות מסרטנים בגוף האומה, ולחבישות ושיקום ארוך. אבל בסוף נבריא. עם קשה עורף שכמותכם.
זהו, עברו שלוש שניות דבק.
לילה שקט שיעבור על כוחותינו, על ילדינו, ועל עמנו. ואמרו אמן.
לילה של שינה שקטה לכל האמהות והאבות, חלומות פז כי המציאות ממש לא נוצצת.
קצת באיחור גם YNET עושה יסודי על הפקרת העורף. כדאי לקרוא.
