אמא בבית?
נדב פרץ – חבר יקר השיק בלוג לאחרונה.
הרבה הגיגים על אבהות וגם קצת פוליטיקה, מחשבה סוציאליסטית, פילוסופיה ושאר ירקות מעניינים.
בפוסט הזה הוא מספר על טלפון מהגן להורים. למי מתקשרים קודם? תמיד לאמא. תמיד. לא משנה מי מההורים זמין יותר, מעורב יותר, מבין יותר בשאלה הספציפית. גם הרופא הוא טוען מדבר יותר אל אמא (אני מודה, לעיתים כשילד מגיע עם אבא ואני מכיר את האם כשרת הבריאות של הבית אני שם את האמא ברמקול כדי לסגור עניינים עם מי שבאמת חשוב).
האמת? נדב פשוט הרים לי להנחתה.
סיפור שקרה באמת – השמות שמורים במטריקס.
בשבוע שעבר מצלצל הטלפון בבית.
המטפלת – "איפה ע (האמא)?"
אנוכי – "יצאה. תחזור עוד שעה, מה קורה?"
המטפלת – "טוב, הקטנה בוכה מאוד כבר חצי שעה ורציתי לשאול אותה אם לתת אקמול או משהו".
אנוכי – "טוב, תני נר אקמול – עם סירופ היא עושה קצת בעיות".
המטפלת – "טוב שלום".
רק תזכורת – אני הרופא של כל הילדים בבית הילדים, של המטפלת שדיברה איתי, של הילדים שלה, ובכל זאת שואלים את אמא שהיא ד"ר למשהו אחר לגמרי.
מעשה שטן הוא שבסוף קיבלתי נזיפה משמעתית מהאמא על שהסכמתי לאקמול ולא רצתי לקחת את הקטנה מהגן כמו שמצופה מההורה הסביר.
מסתבר שגם ברפואה אני לא מבין כלום.
לנדב ברכות, הרמת כוסית וירטואלית ולחיי הפוסטים שבדרך.
ושכחת את הקטע החשוב בסיפור – שהטלפון שענית לו היה הטלפון של ע', שנשאר בבית בטעות…
תגובה מאת: דרומי | פורסם ביום: 23 באוקטובר 2006 | בשעה: 17:31
כשאני הייתי ילדה, בכלל לא שאלו את ההורים. כשחלינו היו מעבירים אותנו ישירות לחדרי חולים (בניין מבודד בפאתי הקיבוץ) – כדי שחלילה לא נדביק את הילדים האחרים.
תגובה מאת: שקדיה | פורסם ביום: 23 באוקטובר 2006 | בשעה: 21:30
(אני מודה, לעיתים כשילד מגיע עם אבא ואני מכיר את האם כשרת הבריאות של הבית אני שם את האמא ברמקול כדי לסגור עניינים עם מי שבאמת חשוב).
"
סגור ציטוט.
כמה צחקתי
:))))))))))
מעולה.
שקדיה, את בטח היית מהשמו"צ.
גם אצלנו היה חדר חולים, אבל דווקא בזמני רק את המבוגרים בודדו ככה. את הילדים השאירו בבית הילדים, מוקצים במיטה. עם קומקום תה ענק, פיג'מה וחסדיה של המטפלת (ע"ע הפוסט של בועז כהן)
.
ההורים היו בעבודה וחלילה להם אם לא. תקופה אחרת לגמרי ממה שקורה היום.
תגובה מאת: נבט חיטה | פורסם ביום: 24 באוקטובר 2006 | בשעה: 23:24
כשאני הייתי צעיר בקיבוץ
אם הייתי רק משתעל
המטפלות היו זורקות אותנו ללול לשבועיים עם התרנגולות…
למי שמכיר.
תגובה מאת: נתאי | פורסם ביום: 25 באוקטובר 2006 | בשעה: 23:29