לעצור את חוק ההסדרים
לעצור את חוק ההסדרים
לפני כך וכך זמן קצר שיתפתי קצת כאן באתר על הלימוד שלי את תקציב המדינה לשנת 2007 + חוק ההסדרים.
למדתי מהו החוק הזה, סיפרתי על רמת הזעזוע מהקטסטרופה, וניסיתי לחשוף את ביבי ממשיך לעשות פיפי על כולנו דרך פקידי האוצר. כן, אלו, הפקידים, השליטים האמיתיים באוצרוקרטיה שלנו.
הפוסט נשלח במייל לשלי יחמוביץ' ולאפרים סנה (רופא ושר הבריאות לשעבר, וסגן שר לשעתיד) ופורסם במסגרת אתר עבודה שחורה. שני חברי הכנסת (באמצעות עוזרים פרלמנטריים) ענו. עכשיו רק נשאר לראות מה יעשו אחרי המילים. תגובתו של אפרים סנה, תגובתה של שלי יחימוביץ'
החברים יואב (משה) ריבק ויאיר (עמנואל) טרצ'יצקי אנשי תשקורת ביום ומהפכני אמת בלילה מנהלים כבר זמן בלוג סוציאל דמוקראטי משובח בשם לחץ חברתי.
הם החליטו לאמר די. כמוני הם נברו בחוק, למדו על משמעויותיו, הריצו גוגלים עד דלא ידע ויצאו עם פרוייקט – לבטל את חוק ההסדרים עכשיו!!
מורן ברק עיצב להם את הלוגו הנהדר – ויאללה בלאגן.
הם מחפשים נברנים שיפרקו את החוק לגורמים, שיעלו פוסטים ומכתבים ויחשפו את הרשעות ומעשה הנבלה הזה. הם מחפשים גם אנשים שיציגו את הצד האנושי של חוק ההסדרים המרושע.
אני מוסיף חיפוש נואש אחר עורכי דין ממולחים ובעלי לב כדי לקרוע את החוק בבג"ץ. ידוע לי שכבר הוגשו בגצים בעבר נגד החוק. מישהו יודע למה הם נפלו? האם ניתן לעשות משהו במישור המשפטי?
אנחנו בעבודה שחורה נמשיך להפציץ את תיבות האימיילים של חברי הכנסת בבקשות לבטל את הדבר הזה. בעצם כל מה שצריך הוא לזרז הצעות חוק ברוח זו שכבר נמצאות בתנור.
אופיר פינס
גיבור היום שהעיז ובעצם פתח את הקמפיין שלו להשתלטות על מפלגת העבודה. פתאום כולם מהללים את המשיח החדש. לפני שמתלהבים רק תזכורת : לפני שבועיים. שוקי גלילי השכן מסתובב במסדרונות המפלגה בזמן ישיבת הסיעה. גם כן בילוי לערב. הוא משוחח עם אופיר פז ומציע לו אג'נדה סוציאל דמוקראטית. תגובתו של של אופיר פז "מה זה סוציאל דמוקראטיה?". אז לפני שנתלהב, כדאי לזכור את האופיר שהוסיף ואמר "תגיד לי… סוציאל דמוקראטיה זה לא מין כזאת סיסמה?". אין עליו. אין.
מחפשים את מיכל
מיכל המיסתורית – מטקבקת כאן כבר זמן מה. הצעתי לה לנסות ולכתוב ממש ולא רק בטיקבוק. בעבודה שחורה איתגרו אותי לסייע לה לפרסם רשימה בפרוייקט. אין אימייל לתגובות שלה, אין אתר מצורף. אנא ילדים, עזרו לאסי למצוא את מיכל. אנא מיכל, כתבי לי – למעלה, ישר אל המייל. תודה.
לניתוק העלוקות מהוורידים שלנו!!!!
הרי החוק הזה – לא רק שהוא אנטי דמוקראטי בעצם מהותו, הוא משרת את אותה מערכת רשעה, מוטת הון-שלטון-שחיתות -השילוש הקדוש שלנו.
אז כל הכבוד לחבר'ה מ"לחץ חברתי" ומ"עבודה שחורה" ולכל מי שמפשיל שרוולים ומוכן להיפרד ולו זמנית מהייאוש הנוח. לטובת הניסיון לעשות את המקום הזה ליותר טוב וליותר צודק..
תגובה מאת: טלילה | פורסם ביום: 1 בנובמבר 2006 | בשעה: 0:29
השליטה של פקידי האוצר מזכירה את המערכון 'פוקר יהודי', תגיד מספר ואני אגיד מספר, ולא משנה מה אמרת, אני, פקיד האוצר בסוף אקח את כל הקופה. בעניין חוק ההסדרים שמעתי שלשום את ד"ר לינדה עפרוני, אישה נחושה ונבונה, יורה הסברים קצרים, אבל כנראה לא קצרים מספיק, כי שני פקידי התקשורת, ניצן חן וענת שרן, שהנחו את מהדורת מהיום למחר בערוץ הראשון, מיהרו לאייטם הבא וקטעו אותה ללא הרף. לעפרוני מן הסתם, יש לא מעט התבטאויות בנושא בעיתונות, וכדאי לאתרם. ובעניין פינס, מה שאכזב אותי בהודעת ההתפטרות שלו שלשום היה חוסר התייחסות מצדו לתחום משרדו התרבות, אפילו לא ברמה של פרידה. יצא לי לראיין אותו לפני כמה שבועות, ושאלתי איזה חומר הונח על שולחנו כשנכנס לתפקיד. כלום. ומה בנוגע לתוכנית תרבות 2000 שהשר וילנאי קיבל ממומחים וכו' ואשר הגדירו את צרכי התרבות לעת הזאת, תוכנית שעשתה הרבה רעש וצלצולים. פינס אמר שהוא שומע על התוכנית הזאת לראשונה, ממני. זאת הרמה. אני אגב לא חושב שצריך לשפוך את המים יחד עם התינוק הפוליטי הזה, הוא עדיין מנסה להחזיק במעט אינטגריטי שנותר במפלגה המתה מהלכת שלו, אבל צריך כנראה לשגר את המשמר האזרחי לבדוק אותו ושכמותו מדי פעם
תגובה מאת: דוד שליט | פורסם ביום: 1 בנובמבר 2006 | בשעה: 8:34
לאופיר פינס. עכשיו יהיה לו זמן לקרוא, וזו תהיה הבחירה שלו אם להצטרף ליחימוביץ' וחבריה
(לא רק ממפלגת העבודה) או להיות "ממלכתי" כמו איזה פואד אשכנזי-ספורטיבי.
תגובה מאת: איתי | פורסם ביום: 1 בנובמבר 2006 | בשעה: 8:47
הוא כבר לא ראש ממשלה או שר אוצר.
מה לו ולחוק ההסדרים?
יש עוד כמה קפיטליסטים חוץ ממנו.
תגובה מאת: עידן | פורסם ביום: 1 בנובמבר 2006 | בשעה: 9:29
ביבי – גם אם לא בגופו הוא נמצא שם ברוחו.
הוא זה שפרץ את הסכר שמאפשר היום השתוללות של פקידים.
הוא זה שמינה אותם אתמול – לעשות את מה שהם עושים היום.
התקציב הזה הוא הרבה יותר ביבי מביבי.
יש כאלה שחושבים שהוא עשה טוב והציל את המשק. הוא דם הבטיח שיהיה לנו יותר טוב. ראשית, בשביל הצלת המשק הוא השמיד את החברה האזרחית. שנית, הוא הבטיח שיהיה יותר טוב ובינתיים בכל שנה יותר רע לחלשים לעניים. טוב – רק לעשירים.
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 1 בנובמבר 2006 | בשעה: 10:01
אהלן אסי, עידן, אם כבר מדברים על ביבי, אז אתם מוזמנים להסתכל על גרף מספר הסעיפים בחוק ההסדרים לפי שנה שהעלנו בפוסט השני של הפרויקט.
נסו לנחש מראש, בתקופתו של איזה שר אוצר היו הכי הרבה סעיפים? וכשאני אומר הרבה, אני מתכוון לפי 2 ממספר הסעיפים שיש השנה, ופי 4 ממספר הסעיפים בחוק הראשון, אז, כשעוד היה "מצב חירום".
תגובה מאת: יואב | פורסם ביום: 2 בנובמבר 2006 | בשעה: 4:55
איך נילחם בחוק ההסדרים, אם אנחנו נכשלים בלהעתיק שמות מבלוג לבלוג.
להלן יאיר טרצ'יצקי
תגובה מאת: יאיר, לחץ חברתי | פורסם ביום: 5 בנובמבר 2006 | בשעה: 11:52
הנסיון לתקוף את חוק ההסדרים בבג"צ נכשל משפטית בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח והייתי אומר שזה בעיקר עקב אי הרצון של בג"צ להתערב בהליכי חקיקה. זה היה מאוד מאכזב, אם כי בג"צ ביקר את השימוש שנעשה בו כיום.
ניתן למצוא את פסק הדין כאן
http://elyon1.court.gov.il/files/04/060/031/a04/04031060.a04.HTM
ראה הערת השופט טירקל אליה הצטרפה השופטת חיות
בהמשך לרשימתך על השלכות חוק ההסדרים על נושאי בריאות הרי שהרפורמות הגדולות ביותר בחוק בריאות שדרדרו אותו נעשו דרך חוק ההסדרים. הנושא נדון בפירוט במאמרי "בריאות בישראל: בין זכות למצרך". תוכל למצוא הפניה למאמר בעמוד הכניסה של האתר שלי (ובקרוא אעלה אותו גם לרשת).
תגובה מאת: אייל גרוס | פורסם ביום: 18 בנובמבר 2006 | בשעה: 19:42
ישנן סיבות עמוקות יותר להצדקתו של חוק ההסדרים לאורך השנים ע"י האליטה הישראלית, והאליטה המשפטית כחלק ממנה.
ככלל, ניתן לומר שבג"ץ של שופטים בעלי אוריינטציה אמריקאית חזקה מאוד כאהרון ברק או מולטי-מיליונרים כמישאל חשין, הוא בג"ץ שחותר אל עמדות השמאל האמריקאי, ה-'ליברלי', שבמונחים ישראלים ואירופאים נחשב ל-"ימין כלכלי".
כעת, חוק ההסדרים כזכור נחקק לראשונה באמצע שנות השמונים והיווה חלק חשוב ומהותי, אולי העיקרי, במעבר ישראל מהיותה מדינת רווחה חצי-סוציאליסטית למציאות הקפיטליסטית דהיום.
והוא ממשיך לשמור על התפקיד הזה עד היום, ע"י היותו מימוש שליטת "נערי האוצר", כולם קפיטליסטים אידאולוגים נוקשים, בתקציב המדינה, במידה רבה.
ובג"ץ נתן ונותן לכך את ידו בניגוד לעמדה הפופולרית, הן בענייני לאומנות והן בענייני סוציאליזם (ולכן אדמונד לוי ודליה דורנר הם היוצאים מן הכלל המעידים על הכלל).
השופטים מודעים לכך שברגע שיבוטל החוק, כוחם של נערי האוצר הקפיטליסטים בקביעת המדיניות הכלכלית יפחת מאוד לעומת כוחו של הסוציאליזם הפופולרי שעוצמתו חזקה מאוד במערכת הפוליטית כיום (ש"ס, הגמלאים, המפד"ל, יהדות התורה, העבודה, מרצ, חד"ש והערביות).
לכן, בסופו של דבר, כל עוד האוריינטציה הפוליטית-כלכלית של שופטי בג"ץ היא אמריקאית, הם לעולם לא יתנו את ידם לביטול חוק ההסדרים.
דוגמא מובהקת מהתקופה האחרונה לכך היא ההגנה יוצאת הדופן לה זוכה החשב הכללי באוצר ד"ר ירון זליכה, שמעבר ליושרו נחשב לאידאולוג קפיטליסט נוקשה מאוד, מצד מבקר המדינה ומערכת אכיפת החוק (לרבות מזוז שמנע פעמיים את פיטוריו, כך נחשף).
תגובה מאת: חיים | פורסם ביום: 26 בנובמבר 2006 | בשעה: 8:31