מאה מילימטר וקסים קסאם אביב
מאה מילימטר – החורף הזה משופע גשם. השבוע חצינו את קו המאה. בשנים שלי כאן במדבר חורפים כאלו נדירים. כל השנים האחרונות הביאו קור מקפיא, ושמש שקרנית, ועננים שנצבעים באדום – ובלי גשם. השנה אחרי דצמבר יבש הופיע ינואר הרטוב. ופברואר בינתיים הולך בדרכו.
במלוא העוצמה המדבר זרם אל הים ושטף כבר שלוש פעמים. וגשם בא והלך, והמדבר התחיל לבעור. באש ירוקה ומוזרה. בכל פינה צץ אחו, האדמה רטובה והחול שינה את הצבע לכתום חזק, ויש גם שלוליות חורף ואפשר להנות משבוע ואולי קצת יותר עד שהאש תכבה, והצהוב יחזור.
בשביל מי שלא יגיע לחגיגה, שלוש תמונות מהדרך למצפה רמון על נחל צין, שיוחלפו במוצלחות יותר ברגע שיהיו כאלו.
אחו בהתחלה של הצין
ועוד נסיון לא מוצלח
ובאותו ענין – בסתיו כתבתי על ארץ קסים קסאם של הנגב המערבי. כל עם ישראל הגיע לחוות את אותם המילימטרים באדמה קצת אחרת, בלי כבשים גמלים ועיזים מלכחים את נבטי הפרחים, באיזור בארי. עברנו שם. מהכיוון שבאנו לא היו פקקים אבל מהצד השני היו המון.
בסתיו ארץ קסים קסאם מפריחה חצבים מוקדמים, ובאביב פרחים אדומים ושפע ירוק שגם בקרוב יהפוך לצהוב. ואם בבארי כל העמדות תפוסות במטיילים, אפשר להמשיך עוד קצת דרומה, ולפנות לכיוון כיסופים (הקיבוץ והמחסום) ולמצוא מרבדים שקטים מאנשים.
דבר אחד איננו השנה. השלטים. כל השלטים שהובילו בעבר אל הגוש שנקטף נצבעו ביעילות לא מצויה בירוק. כמו צנזורה בעיתון שמופיעה לעיתים כמלבן ריק, השורות בשלטים ריקות. מדגישות את האין. את ההיה ואיננו.
שלט אחד החמיצו המוחקים השיטתיים. וזו החידה השבועית לילד. אנא חברים, נסו לגלות היכן נותר שלט אחד ומיוחד שמכוון אל גוש קטיף שהיה ואיננו?
שיהיה אביב טוב.
מקסים עכשיו. אני חשה ממש גאוות יחידה שהמקום שגדלתי בו הפך להיות אתר תיירותי. בשבת שעברה ראיתי מחלון ביתם של הורי את השיירות הארוכות שהגיעו לראות את הכלניות. אנחנו, למרבה השמחה, באנו כבר ביום שישי.
ובמקום שרק תושבי הקיבוץ הכירו פעם שיטחו את האדמה ועשו קצת מקום חניה לכלי רכב, בא גזלן, כמיטב המסורת, ויש אפילו אטרקציות כגון טיסה במטוס קל. רק לפני שנתיים כשבאנו לבקר כל זה עוד לא היה וזכינו לראות ג'יפ נתקע שם בבוץ (וקצת לשמוח לאדו…). זה נהיה מסחרי ויש בזה משהו לא נעים, אבל מצד שני, הלב קצת מתרחב מהידיעה שכל כך הרבה אנשים באים בשביל לראות את הפלא האדום הזה, שפעם לא עניין איש.
תגובה מאת: ימימה | פורסם ביום: 18 בפברואר 2007 | בשעה: 10:25
משום מה כל פעם מחדש אומרים ש-100 מ"מ גשם זה חריג ברביבים – אבל זה הממוצע הרב שנתי, פחות או יותר. הנתונים מראים על שנה כן שנה לא.
אמנם ב2006 היה 60 מ"מ, אבל ב-2005 116, ב2004 84- ב2003 100.1
http://www.moag.gov.il/csv/index.html
נ.ב.
בלוג נחמד מוזמן לשלי!
(או במילים אחרות – בבית החדש שלי כבר היית?)
תגובה מאת: דרומי | פורסם ביום: 18 בפברואר 2007 | בשעה: 11:09
על הממוצע הרב שנתי הזה שמעתי – אבל אף פעם לא קניתי את הסיפור. השנה, משהו בפיזור הגשמים, אולי צפיפותם, אולי עצמתם, אולי ההגעה בזרזיפים יום כן יום לא הדליק ירוק שלא ראיתי כמותו בשנים קודם.
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 18 בפברואר 2007 | בשעה: 11:15