סוף עונה
בשבוע שעבר – שבוע המבחן שלי המדבר פרס את מרכולתו ברחוב לעיני כל, והכריז על סוף העונה. סוף החורף ובעצם סוף האביב, והתחלת הקיץ.
היה בו בשבוע שעבר חמסין אביך ומאובק, עם סופות חול שעולות מן המדבר ומשתוללות בחלונות הבית, מפילות ענפי עצים יבשים, ומקשות על הנשימה ברגישים. היו בו ימים קודרים ומלאי רוח, יום בהיר ונעים אחד, ויום אחד מדהים שהתחיל מצחיק, נמשך עצוב והסתיים כמו כל סרט הוליוודי בהקלה גדולה ורכיבה של הבוקרים אל השקיעה.
בשלוש שעות מדהימות בעשירי לחודש ירדו 47! 47! מילימטרים של גשם באיזור הר הנגב. אצלנו זה הרגיש כמו התקדרות פתאומית של השמיים, סופות רעמים וברקים, וגשם שוטף כמו מונסון שהציף את האדמה ושטף מעליה אל עבר הנחלים.
יחידת החילוץ שלנו שלתה 24 מטיילים נבוכים מהמים המתגברים, ועוד כמה נאלצו לבלות את הלילה במחנה מאולתר לצד המים המפכים.
כל זה קרה ואני לומד ולומד לקראת המבחן הגדול שהיה וחלף ביום חמישי. יום שבת התחיל גשום, אז נסענו לסרט. ביציאה מהקניון מזג האוויר השתפר למעונן חלקית והחלטנו לקחת סיכון ולעלות לשמורת אירוס ירוחם. קצת לפני דימונה אם באים מכיוון באר שבע ופונים ימינה לכיוון ירוחם, עוברים את חוות הסברס משמאל, בסיס צבאי, ואז פונים שמאלה אל תוך השטח – עדיין בוצי ושלוליתי מגשמי הבריכה של יום השלשום, אבל עביר למכונית הכביש הנמוכה והחבוטה שלנו. רצנו אחרי אלת הקשת בענן, איריס, זו שנתנה את שמה לפרח המוזר, וגם ל צבע של העיניים.
סוף העונה בשמורה. כמה אירוסים עוד בצבצו, הילדים נמשכו לחלזונות ולנמלים הצועדות בבטחה לעבר הקן החדש, מלכות מכונפות מחפשות בית לדור הבא, לאביב. השמורה גומרת את העונה. מי שיבוא השבוע אולי אולי עוד יספיק לראות את הפלא הזה. כמה שבועות קצרים של פריחה מדהימה. גם פרגים ראינו שם ועוד פרחים רבים שמבקשים מגדיר צמחים – אבל מי חושב על מגדיר או מצלמה כשהולכים לאגדה שמגדה ביום גשם אפרפר?
כרגיל, המצלמה המובנית בפאלם שימשה תחליף עלוב לתמונות.
חזרנו לכיוון הבית כשראינו זרימה בחלק מהנחלים. הגשמים החלשים שחלפו אותנו בבוקר התקדמו מזרחה וגרמו לשטיפה (אחרונה?) של אביב. למרות הזרימה החלשה אי אפשר היה לוותר על השיטפון האחרון השנה ולכן עלינו לשמורת עין עבדת עליון ממש לפני הסגירה.
הנחל עדיין זרם, והמדבר זהר בשקיעה של אביב – בין עננים.
בכניסה שילוט – אל הקניון. הילדים לבושתי, כן, אלו הכפריים שלי, שאלו איפה כאן הקניון, ולמה צריך עוד קניון כשרק באנו מהסרט בקניון בבאר שבע קודם?
כמה נפלא להיות אחרי המבחן. איזה חורף היה כאן. אני ספרתי שישה! שטפונות, וזה רק בנחל הפרטי שליד הבית. המדבר שטוף, נקי, עוד קצת ירוק, והרבה מצהיב בעונה נהדרת של פריחה אחרי חורף גשום (מזתומרת גשום? יותר ממאה מילימטרים אצלנו).
המחלצים פיזרו בדואר האלקטרוני תמונות נהדרות מהשיטפון. אני מבקש אישור ומעלה לכאן מהר.
עוד לא מאוחר להגיע למדבר. השבוע מכירת סוף סוף העונה של הנגב.
כתבת מקסים. ב א מ ת.
והאהבה שלך לנוף חייך נוגעת ללב.
🙂
תגובה מאת: ח ל י | פורסם ביום: 18 באפריל 2007 | בשעה: 9:10
לך על המבחן, זאת אומרת. אני מאחלת לך הצלחה בו!
וחבל שכבר בא הקיץ. רק עוד קצת אביב!
עשית לי חשק לבלות בחיק הטבע
🙂
תגובה מאת: זו ש | פורסם ביום: 18 באפריל 2007 | בשעה: 13:08
חלי, תודה אני באמת אוהב את המדבר.
זוש – תודה רבה. המבחן היה ונעלם בעשן. יש ממש עוד קצת אביב מקסימום שבוע. אז הי דרומה ומהר!
תגובה מאת: אסי | פורסם ביום: 18 באפריל 2007 | בשעה: 20:22
איזה כיף.
אחרי כמה טיולי מדבר בחורף האחרון, עם פריחות מפתיעות ורובד ירוק שמכסה את הכל.
בשבת האחרונה טיילנו בנחל צין, גבי שיש. עדיין יש זרימה יפה של מים, וגם לא מעט בוץ למי שאוהב קצת אתגר.
מומלץ בחום.
תגובה מאת: אסף טריפטו | פורסם ביום: 22 באפריל 2007 | בשעה: 9:24