קמצן

אני רופא קמצן.


לא נותן תרופות לנזלת, לא סירופ לשיעול, ממליץ נגד הורדת חום אלא אם כן החום גבוה או הילד סובל מכאב או מהחום, מוציא את המטופלים בלא כלום.


אני מאמין שתרופות לנזלת, למחלות וויראליות פשוטות ונפוצות מעודדות מדיקליזציה של החיים הרגילים. הן יוצרות אשלייה של שיפור שמתרחש איתן ובלעדיהן, וגורמות להתמכרות של המטופלים לרופאים ולבתי המרקחת.


התרופות הללו עושות הרבה טוב לחשבון הבנק של היצרנים. פעמים רבות מדובר בשילוב יקר של מספר תרופות זולות מאוד, כשכל אחת מהתרופות יכולות לגרום לתופעות לוואי.


במקום כל זה אני מעדיף להדריך את ההורים, ולספר להם מתי כדאי להביא את הילד בכל זאת לבדיקה רפואית. מהם סימני האזהרה של סיבוך של המחלה הוויראלית הפשוטה, ומה לעשות בכל זאת. מרק עוף, מנוחה, אוכל טוב, תה חם. הרופא הטוב ביותר במקרים כאלו הוא ד"ר זמן.


את רוב זמני אני משקיע בשיחה על סיבות למתן אנטיביוטיקה, ומדוע היום אנחנו ממעיטים ככל האפשר במתן אנטיביוטיקה.


הרשות לתרופות ומזון האמריקאית הוציאה הנחיות ברורות שממליצות על המנעות ממתן תרופות כנגד נזלת פשוטה בילדים, ובארצות הברית בה מגוון וכמות התרופות הנמכרות ללא מרשם רופא ענק נרשמים מדי שנה אירועי נזק בגלל תרופות שלא צריך היה לתת מראש.


ואז, כשאני חוטף נזלת אני שם טיפות אף כמו גדול, ונאנק לי במיטה, ומתחנן לאנטיביוטיקה שתציל אותי מהווירוס הרשע. למרות שהתרופות האלו יעילות כמו פלצבו ואולי אפילו פחות. ואם לא אנטיביוטיקה אז לפחות ברנדי? בבקשה?


קמצן.


 

קטגוריות: כללי | מאת: assi | פורסם: 20 באוקטובר 2007 23:09 |

12 תגובות »

  1. רופאה:
    "קחי כדוריםם נגד כאבים."
    לקוחה: "לא לוקחת כדורים נגד כאבים. זה כאב נסבל."
    "קחי. זה יעזור לך. אולי זו דלקת."
    לקוחה: מוותרת, לוקחת את המרשם. ברחוב, קורעת וזורקת לפח האפאותו ברחוב לפח האשפה הראשון שמזדמן לה.

    איזה מזל שהיא לא קמצנית כמוך. אחרת איך תאגידי התרופות יתרווחו ויציגו מאזנים בריאים?

    תגובה מאת: קורינה | פורסם ביום: 21 באוקטובר 2007 | בשעה: 0:43

  2. אתה טוען שכל התרופות נגד הצטננות לא שוות כלום? נדמה לי שזה לא מדויק מדעית. אמנם כעת כשאני מצונן אני נוטל טלפאסט ופליקסונאז ולא מרגיש שום שיפור, אבל אולי קצת פסבדואפדרין יעשה לי טוב.

    תגובה מאת: יוסי | פורסם ביום: 21 באוקטובר 2007 | בשעה: 0:54

  3. עד כמה מצב נפשי של אדם הוא גורם מזרז/מעכב החלמה במקרים שאינם מחייבים טיפול תרופתי? היתכן שאדם משכנע את עצמו שהוא חולה יותר ממצבו הפיסי האוביקיבי ואכן מתדרדרת בריאותו, או יחלים לאט יותר מחולה זהה במרכאות שמצב רוחו אופטימי? מקווה שהסברתי את עצמי…

    תגובה מאת: יולי | פורסם ביום: 21 באוקטובר 2007 | בשעה: 2:10

  4. אני טוען שרוב התרופות לא עוזרות, בטח לא למהלך המחלה. חלקן יעילות סימפטומאטית, וגם זה לא תמיד נבדק כמו שצריך במחקרים.
    בילדים ההוכחות עוד פחות טובות.
    פסאודואפדרין אני לא ממליץ בילדים, ובטח לא במבוגרים עם מחלות כמו יתר לחץ דם או מחלת לב, ולכן האוכלוסייה שיכולה להנות מהשיפור הקטן מאוד שהתרופה מיעה – די מצומצמת.
    אם אתה רוצה לראות עוד קצת על זה אז יש סקירה מסכמת כאן
    http://www.mrw.interscience.wiley.com/cochrane/clsysrev/articles/CD001953/frame.html

    תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 21 באוקטובר 2007 | בשעה: 7:41

  5. הרופא שלנו ג'ף בורקן – "עם תרופה זה יעבור תוך שבעה ימים, בלי תרופה יעבור תוך שבוע".

    תגובה מאת: חנן כהן | פורסם ביום: 21 באוקטובר 2007 | בשעה: 7:42

  6. למה לא להשתמש בסירופים נגד שיעול לילדים. שכנע אותי. מכר לי משהו אחר, טבעי יותר, שבאמת עזר קצת יותר.

    בינתיים הפסקנו להשתמש בזה וגם בזה, ועברנו להומיאופת. השיפור משמעותי לאין ערוך. לא ייאמן שבאמת יש תרופות שפותרות בכמה ימים נזלת ושיעול שפעם היו יכולים להימשך שבועות. ומאז גם לא נרשם שימוש באנטיביוטיקה, טפו טפו טפו, מאז.

    התרופות הקונבנציונליות באמת לא משהו.

    תגובה מאת: ימימה | פורסם ביום: 21 באוקטובר 2007 | בשעה: 8:06

  7. זה גם משהו. לא מזרז את הריפוי אבל משפר את איכות החים בזמן המחלה.
    ואת זה אני אומרת בתור מישהי שכדי לקחת כדור צריכה להיות חצי מתה אחרי שכבר סבלה ייסורי גיהנום.

    תגובה מאת: תמי | פורסם ביום: 21 באוקטובר 2007 | בשעה: 9:11

  8. גם פה לא מתים על תרופות ולקח זמן עד שהציבור הצטרף…

    אבל…לסייג חשוב. לפני שנה וחצי הסתובבתי עם דלקת ריאות "קרה" או אטיפית במשך שבעה חודשים וכמעט עברתי לעולם הבא. אנטיביוטיקה בכמויות, ותוך שבועיים זה עבר. לפעמים האנטיביוטיקה מצילה חיים…ודוקא משום כך צריך לשמור אותה למקרים האלה ולא לפתח עמידות

    תגובה מאת: איריס | פורסם ביום: 21 באוקטובר 2007 | בשעה: 12:16

  9. תקרא את יורם מלצר

    http://www.notes.co.il/ioram/37594.asp

    תגובה מאת: אחת ושמה | פורסם ביום: 21 באוקטובר 2007 | בשעה: 16:48

  10. טוב, ברור שהצטננות זו לא מחלה שמסכנת חיים (אם כי ב-10% מהמקרים מדובר בדלקת גרון חיידקית שעלולה להגיע ללב ולכן רצוי לעשות משטח, לא?) ומה שמפריע לחולים אלה הסימפטומים. בגלל או לא בגלל הפסבדואפדרין אני באמת מריע הרב יותר טוב, אבל אולי זה אומר שסבלתי מאלרגיה עונתית..

    תגובה מאת: יוסי | פורסם ביום: 22 באוקטובר 2007 | בשעה: 2:22

  11. 1. מצבו הנפשי של אדם הוא מעודד החלמה או מעכב אותה. מצב נפשי טוב, וקשרים בריאים בחברה או במשפחה אפילו הוכחו כמונעים הדבקות בווירוס הנזלת.
    2. בנוגע לשכנוע עצמי – אין לי מושג.

    תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 22 באוקטובר 2007 | בשעה: 7:31

  12. צודקת לגמרי. אנטיביוטיקה זה אמצעי חשוב להצלת אנשים – אבל כמו כל כלי צריך להשתמש בו רק כשצריך.

    תגובה מאת: אסי סיקורל | פורסם ביום: 22 באוקטובר 2007 | בשעה: 7:33

פיד RSS לתגובות בפוסט. טראקבק

הוסף תגובה !