חזרתי
ממילואים. היה חם וקר, עצוב, בודד וירוק. במיוחד ארוך. השנה סגרתי 40 יום. מה זה? איך זה? ככה? 40 יום?
יש לי כל כך הרבה מה לספר – אבל בינתיים אני רק רוצה לשקוע באמבטיה, לצלול קצת, להרגיש בית. לנוח.
לנשום.
מחר אלך לשחרר את הגב במרחצאות, אשכב על הערסל בחצר ואביט אל העלים של העץ. המובייל הטבעי של הקריזה שלי.
לנשום.
מחר אעיז לפרוץ לחדר האוכל ולראות את כל המטופלים שמחשבים את קץ המילואים שלי לאחור.
מחר אתחיל לענות למיילים, לשלוח קבצים, לסדר ניירת, לנקות, לבשל.
היום רק כותב בבלוג והולך לישון.
לילה אזרחי טוב.
ערסל בחוץ?
החורף לא הגיע אליכם למדבר? אין גשם ושטפונות?
יופי שנגמר – בטח יגיעו פוסטים על המילואים ומצב חיילנו שיגמרו לי על המעט תקווה שעוד נשארה בי….. 🙂
תגובה מאת: ח ל י | פורסם ביום: 21 בנובמבר 2007 | בשעה: 22:39
החורף הגיע למדבר, אבל בהיבט די מצומצם.
קרי, קור אימים, אבל לא יורדת טיפה אחת של גשם לרפואה.
(ובהתחשב במה שהולך בחוץ, אני חושב שעניין הערסל לא היה, אלא רק משל היה…)
תגובה מאת: דרומי | פורסם ביום: 22 בנובמבר 2007 | בשעה: 21:12
תנוח, תיקח את הזמן עם המשפחה, ותחזור לכתוב רשומות משובחות.
תגובה מאת: טאו | פורסם ביום: 23 בנובמבר 2007 | בשעה: 13:35