בצפר – שנה חדשה, שיעמום מתוק
עוד חופש קיץ נגמר.
שנת לימודים מתחילה.
עוד מעט הם יקומו, ונשוב לשגרת הלבוש, מחטף ארוחת הבוקר, לחמניות או לחם עם גבינה צהובה, ביצה, גבינה לבנה, עם או בלי עגבניה, שוקולד ביום שלישי.
עוד מעט לא נמצא את הנעליים, והתיקים יהיו בכניסה לבית.
השגרה המבורכת כל כך של חיים נורמאליים, של שנים שבאות והולכות, של נמלים עמלות, של הורים וילדים.
לפני שלושים שנה כשהגיע הלילה האחרון של החופש התקשתי להרדם. הבטחתי הבטחות לעצמי. לעשות שיעורים, להשתפר בכדורגל. לממש את הפוטנציאל.
עכשיו כולם ישנים ואני עובר בין המיטות ושומע נשימות, נחרות קלות, ושקט לפני שהכל מתחיל.
שנה חדשה, והמשאלות שלי כל כך קטנות לעומת שנים קודמות.
כמה צניעות מלמדים אותנו החיים האלה.
בריאות לכולם, שימשיכו לנשום, שלא תהיה מלחמה. שיהיה שקט.
וסנדביץ' בבוקר, ונשיקה לפני הריצה להסעה.
ארוחת ערב משותפת, ומעיל בחורף, חוגים, ועבודה. אהבה.
שנה משעממת. זה מה שאני רוצה. אפשר?
אמן
תגובה מאת: עדית | פורסם ביום: 27 באוגוסט 2012 | בשעה: 8:58